לאינה בהערכה רבה

אינה היקרה,
אני עקבתי ועוקבת בעניין רב אחרי כל מה שאת עושה בבלוג שלך. את מעלה דברים רציניים ועמוקים לצד דברים אישיים, המגלים את הלומד הסקרן והיסודי שבך.
הפוסטים שכתבת בנושא התקשוב והמחשוב בגני ילדים מבליטים את הדילמות ובעיות הקשורות בשילובם של אלה בגני ילדים. ניכר שהנושא יקר לליבך ואת מחפשת דרכים נכונות להטמיעו בגלאים הרכים.
הפוסטים שעוסקים בתקשוב במערכת החינוך מצביעים על ידע ותובנות שרכשת בזמן הלימודים ועל כך שפיתחת עמדה מעניינית בנושאים אלה.
הפוסט האישי, שהקדשת להוריך וזכה להרבה תגובות, מראה שנגעת בנושא "חם" וחשוב לכולנו – הורינו. מצטרפת בחום להבחנות שלך. מסתבר שגם בגיל השלישי אפשר להמשיך ולהתפתח וזה מעניק אופטימיות.
רשימת התגיות מצביעה על כך שעסקת ונגעת בהרבה תחומים מגוונים. גם בדלישוס אספת חומרים מעניינים ורלוונטיים.
בתיק העבודות מצאת דרך טכנולוגית טובה להציג חלק מהקורס שבנית בנושא האוריגמי. והקורס עצמו יישומי ומעניין. את חייבת להעביר אותו למערכת אחרת, כדי שתוכלי לנצלו בהדרכה.
אינה,
מאז שבנינו את 'בלוגינו' אנו מלוות אחת את השנייה בעידוד, בבכי, בקושי ובהצלחה. אנחנו מדברות הרבה ומשתפות המון. ובכל זאת בכל פעם שאני קוראת את הבלוג שלך אני לומדת משהו חדש עליך, על דרכי החשיבה שלך על התייחסותך העמוקה לדברים, על טעמך האישי.
אני מאחלת לך המון הצלחה בהמשך: בסיום הלימודים, בהדרכת הגננות, בחייך האישיים!
אנחנו נפגש בבלוג או בסקייפ, בבית קפה או בביתנו. יש לנו במה להיזכר!
בהערכה ובאהבה,
רינה

הערכה מסכמת

הזמן רץ...
אני מסכמת פרק משמעותי בחיי שהיה מלווה בחווית הלמידה לקראת התואר השני.
מה למדתי ? עם איזה ידע אני יוצאת? אילו מיומנויות רכשתי?
בחרתי ללמוד תחום שכמעט ולא הכרתי קודם, אך חשתי שזהו הדבר שאני רוצה להעמיק בו. במשך לימודי למדתי המון, לדוגמה: לבנות יחידת לימוד מתוקשבת, אתר, משחקים מתוקשבים, עצם למידה,
להעריך אתרים לימודיים, טכנולוגיות שונות,לכתוב ערכים לוויקי וכו' וכו'.
אך אלה רק חלק מהדברים הפרקטיים שלמדתי,מעבר לכך רכשתי ידע ומיומנויות עבודה עם המידע ברשת וחוויתי את הפיכתו לידע.לא פעם הרהרתי מהו הקשר בין תקשוב קוגניציה ולמידה ומהו מקומן של הטכנולוגיות השונות בעניין הזה(אגב, היה לנו קורס מרתק בנושא עם ד"ר יפה בן עמי).
במסגרת הלימודים, כפרויקט, הייתי צריכה לבנות בלוג למידה (לצורך העניין – הבלוג הזה).הדבר היה מלווה ברגשות מעורבים: מצד אחד חששות מפני הטכנולוגיה הלא מוכרת, מצד השני- בתחושה :אני הולכת להכיר, ללמוד וליישם ידע שאני לומדת. וכמו שאומרים "אין חכם כבעל ניסיון".
תוך כדי ניהולו של הבלוג במשך כשנה לא פעם חשבתי: במה זה תורם לי ללמידה? מה הם הגורמים להצלחתו של ניהול בלוג למידה ותרומתו ללמידה.
אין ספק שניהולו של הבלוג מאפשר מיקוד בדברים שלעתים, בשגרת החיים אנו עוברים לידם, לא מספיקים לעקל, להעמיק. ניהול הבלוג דרבן אותי לחשוב שוב על הדברים שאני לומדת, לעשות רפלקציה, לחפש קשרים בין הדברים, לחשוב מהי התרומה האפשרית של טכנולוגיה זו או אחרת ללמידה/העשרה שלי ושל קהל היעד איתו אני עובדת/ מובילה. אני מרגישה שניהול הבלוג בהחלט היה אמצעי לשדרוג המקצועי שלי, כלי לא מבוטל בבניית הידע האישי שלי וגילוי /פיתוח/ טיפוח של היכולות האישיות שלי.
מפאת חוסר הניסיון בניהול הבלוג לא פעם השתנו סגנונות הכתיבה.
בהתחלה הפוסטים שיצאו לי היו קרובים לסגנון האקדמי אך ברגע מסוים הרגשתי- שזה לא מתאים, הרי בלוג במהותו הוא יומן ולכן החלטתי לנהל אותו כיומן רשת אישי. עקב החלטה זו השתנה גם סגנון הכתיבה (כך לפחות נראה לי) והפך ליותר אישי. כעת אני מרגישה איתו הרבה יותר נוח.
באשר למנחה הנותן את הערותיו לניהול בלוג למידה ולתפקידו:
ראיתי שהנחיה ברורה ונכונה,מתן כלים, גמישות, רגישות, עידוד, הערכה לאורך הזמן הם חלק חשוב בהצלחתם של הלומדים טכנולוגיות חדשות בפרט (ושל הלומדים בכלל). נפלה בזכותי הזדמנות נהדרת ללמוד את סגנון ההנחיה (ולא רק אותו) מד"ר גילה קורץ.
ההמלצה שלי למנחה: כדאי לחייב את הלומדים להעלות לבלוג את כל האפליקציות אותן לומדים במהלך הלימודים, לדוגמה: להעלות סרט ליוטיוב, להעלות דוגמה של ראיון מתוקשב וכו'.
התנסות זו במסגרת הלימודים חשובה מאוד
לסיכום אומר שיחד עם הקושי שלפעמים אני חשתי בגלל החובה בניהול הבלוג, אין לי ספק שכלי זה תורם ללמידה ואני שוקלת אפשרות של פתיחת בלוג לצרכי העבודה שלי.

תקשוב במערכת החינוך

בתאריך 26 בינואר תקיים כנס מופ"ת 2010, הכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה.
הכנס תואר בגיליון 5053 יום ד' מ - 27.1.2010 של DailyMaily
את הכנס פתח ד"ר עופר רימון - ראש מנהל מדע במשרד החינוך.
נשמעו בכנס דברים חשובים, לדוגמה שהיום לרוב אנשי החינוך אין ספק בחשיבות שילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך על מנת להכין את בוגרי מערכת החינוך של היום לעתיד.
לדבריו של ד"ר רימון, למרות החשיבות של הכנסת המחשבים למערכת החינוך ולעתים השקעה במשאבים הפיזיים אסור לשכוח שנדרשת מתודולוגיה שתלווה את הטמעה. ד"ר רימון ציין שאת הטמעה יש לעשות בזהירות בהדרגה ובהקשרים ולפי התחומים. הוא ציין את החשיבות של המורה המלמד מקצוע מסוים בראש ובראשונה להיות בעל שליטה בתחום התוכן ובפדגוגיה ורק אז להיות אורייני מחשב. אין ספק שאוריינות מחשב יכולה לסייע למורה ולגוון את הוראתו.
בהתייחסותו של ד"ר רימון מצאתי חיזוקים למחשבתי בהקשר להצלחתו של שילוב המחשבים במערכת החינוך:בבניית תכניות הלימודים יש לקחת בחשבון את השינוי המתרחש הקשור להתקדמות הטכנולוגיות ולמצוא דרכים לשילוב בין ספר לימוד לבין מחשב;
יש לפעול בכיוון הכשרת המורים על המורה להיות אדם אוריין דיגיטלי, אלא גם בעל מודעות, ידע, יכולת, מיומנויות בשילוב המחשב בכיתה לצרכי ההוראה ולמידת התלמידים; משאבים פיזיים- תשתיות עם מערכת תמיכה רחבה וזמינה.
עד כמה שידוע לי בארץ כבר יש מודלים מוצלחים, אך הם בעיקר במערכת השכלה גבוהה, פחות בבית הספר ומעט מאוד בגני הילדים.

סוגית התפתחות התקשוב במערכת החינוך

בהכנות למבחן "סוגיות נבחרות במדיניות החינוך " אני שוב עוברת על החומר של הקורס
ומלאת הערכה למרצה שלנו ד"ר אלעד פלד על הידע שלו בתחום ועל צורת העברת החומר: לכל דבר יש את הסדר וארגון. במשך הסמסטר התייחס המרצה למגוון הסוגיות במדיניות החינוך מאז קום המדינה ועד היום. למדתי המון. אתייחס לאחד הנושאים הנלמדים בקורס
" תקשוב במערכת החינוך". מדיניות התקשוב במערכת החינוך השתנתה מספר פעמים, ניתן לזהות בבירור ארבעה שלבים:
הראשון: גישוש (1969- 1978) המאופיין בתהיה ועדר כוון מדיניות;
השלב השני: מיסוד הטיפול בנושא מחשב בחינוך(1978-1985)-ניסיון שילוב של שני הכוונים: למידת מחשב כמקצוע והוראה נעזרת מחשב בחינוך יסודי;
שלב שלישי: עיצוב מדיניות כוללת, הנשענת על הטכנולוגיות ועל תפיסות פדגוגיות מגובשות(1986- 1994). שלב זה מאופיין בפיתוח וגיבוש תכניות מחשוב במערכת החינוך;
שלב הרביעי: תכנית התקשוב הלאומית (1994 -2010)-קביעת מדיניות שילוב התקשוב על בסיס ההמלצות של ועדת הררי וועדת פלד ודוח דברת.
בכל ארבעה שלבים האלה מעורבים שלושה גורמים עיקריים: תפיסות חינוכיות הנובעות מאידיאולוגיה של חברה בזמן הנתון, גישות פדגוגיות ודידקטיות וכמו כן התפתחות הטכנולוגיות המחשב עד אותה התקופה.
כפי שניתן נראות למדיניות הכנסת המחשבים למערכת החינוך יש כבר היסטוריה די ארוכה. כל תקופה של שינוי המדיניות לוקחת יותר מעשור.
נדמה לי שזהו קצב איטי מידי בהשוות לקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיות.
מה זה אומר? האם תמיד הפדגוגיה תזדנב לאחר הטכנולוגיה? או שאהיה מצב שבמשרד החינוך יהיה מנגנון מיוחד: בו יהיו ועדות תקופות יותר שיעקבו על התפתחות הטכנולוגית, ישקלו על תרומתם האפשרית ללמידה ויזרזו את כל מערך התמיכה בבניית הסביבה הכולל הכשרת המורים והכנת התשתיות. אלווי ויגיע!

פוסטמודרניות מהי?

בשיעור האחרון דר' אלעד פלד אמר: "לא פעם אנו משתמשים במונחים שלא ממש מבינים אותם".לדעתי, אחד המונחים הוא פוסט-מודרניות.
מהי באמת התקופה הפוסט-מודרנית שעליה כולנו מדברים? מהם המאפיינים שלה? במה היא שונה מהתקופה המודרנית?

החלטתי לברר את הדבר לעצמי
אם התקופה המודרנית הכתיבה מערכת יחסים ברורה בין הפרט לחברה , כאשר לחברה היה מעמד גבוה יותר על פני העדפת הפרט אז בתקופה הפוסט מודרנית ככל הנראה מסתמן שוויון במערכת יחסים בין הפרט לחברה.
ד"ר אלעד פלד בהרצאתו התייחס לכך ואמר:" קידומו של הפרט ומיצוי הפוטנציאל האישי שלו אינו נופל בערכו מקידומן של המטרות החברתיות. מבחינה חברתית, עקרון ההגשמה האישית שווה ערך להגשמת מטרות חברתיות". בעוד העידן המודרני מאופיין בהתפתחות של הטכנולוגיות אז העידן הפוסט מודרני מאופיין בהתפשטות המהירה של הידע האנושי, העברתו והפצתו על ידי טכנולוגיות חדישות. תקופה זו מעלה את החשיבות של מערכת החינוך כמקנה כלים ומיומנויות להתמודדות והיכרות של הילד עם הטכנולוגיות המודרניות לצורך רכישת ידע.
האם מערכת החינוך של היום יודעת לעשות זאת?
לא בטוח. אנחנו דור המהגרים הדיגיטליים (לפי הגדרתה של ד"ר גילה קורץ) אנחנו דור שטכנולוגיות מחשב ואחרות הן לא שפת האם שלנו (כלשונו של פרופ' דוד חן בסיום החגיגי של הלימודים).
עלינו ללמוד את זה, לחשוב איך ליישם, לשלב, להעביר ידע לילדים גם במצבים שלתלמידנו יש שליטה טובה יותר במחשבים מאשר לנו, מכיוון שהמחשבים הם שפת האם שלהם, הם נולדים לתוך זה. ולכן ,כנראה , מה שישפיע על שינוי במערכת החינוך בנוגע לשילוב המחשבים זה הניסיון של כל אחד/אחת מאיתנו המשולב עם גיבוי של מערכת החינוך הנוגע למדיניות ולתכניות.

מחשב לא תורם ללמידה -האמנם?

בלימודי לקראת התואר לעתים הרגשתי שיש לי זכות ללמוד מה"טובים".
היום ד"ר אלעד פלד שבשנים עברו היה מנכ"ל משרד החינוך והיה שותף להחלטות חשובות במדיניות החינוך העביר הרצאה מרתקת בנושא " מדיניות תקשוב מערכת החינוך בישראל". הרצאתו הייתה מבחינתי מסכמת את לימודי לתואר. בדרך נינוחה ומקצועית ש,אגב, אפינה את כל הרצאותיו הציג בפנינו את השלבים של ניסיון שילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך בארץ במשך תקופה יחסית לא ארוכה (כ -40 שנה) .
כפי מה שנראה ב40 השנים האלה מבחינת הטמעת מחשבים בחינוך לא השתנה הרבה. גבי סלומון, שהוא אחד האבות של הרעיון הטמעת הטכנולוגיה בחינוך וחתן פרס ישראל ,פרופ' באוניברסיטת חיפה , דמות עם מוניטין בין לאומי בתחום ,לפני כשבוע יצא באמירה שעוררה הרבה רעש בחוגים הקשורים: מחשב לא תורם ללמידה.
האמירה חזקה מאוד. נשאלת השאלה מה ההשלכה של הקביעה זו על המשך המדיניות בהטמעת המחשבים בבית הספר? על סמך מה הקביעה זו?
האם לא ייעצר חיפוש הדרכים בשילובו של המחשב במערת החינוך. הרי היום ברור שבית ספר חייב להתאים את עצמו למציאות משתנה, למציאות של עידן הטכנולוגיה בו אדם לומד לא רק בבית הספר אלא בכל מקום ובכל זמן.
פרופ' דוד חן בהרצאתו ציין מקום מרכזי של בית הספר בניהול ידע.
לכן, לדעתי , אין לעצור וחשוב להמשיך בחיפוש הדרכים לשילוב בין טכנולוגיה ופדגוגיה, כאשר ככל הנראה על מנת להגיע לתרומה אמיתית של הטכנולוגיה בחינוך- חשוב להשקיע בהדרכת המורים ותמיכה טכנית ופדגוגית שלהם.
להרחבה:
http://www.pc.co.il/?p=25306
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1141239.html

מחשב בגן הילדים, מדוע?

זאת השאלה שמעניינת אותי לאחר שנחשפתי לחששות של אנשי החינוך (וגם הקשבתי לליבי) בנוגע לשימוש במחשבים בגני הילדים.(רשומה" מחשב בגן הילדים, האם? או איך?")
כפי שהבעתי את דעתי, השאלה " האם?" נהייתה בימינו לא רלוונטית מכוון שמחשב היום הוא חלק מהסביבה שלנו וכיוצא מכך חלק מהסביבה של הילד. הוא כלי תרבותי, כמו מגוון הכלים האחרים: לוח שנה, שעון, טלוויזיה, וידאו וכו'.מהסבה הזאת אי אפשר להתעלם ממנו.
אך בכל זאת מדוע להשתמש בו, איזה הצדקה יש להשתמש בכלי אולי שאלול לפגום?
התשובה כפי שנראה לי נובעת מהעובדה שציינתי קודם שהמחשב הוא כלי תרבותי. ילדים משתמשים במחשב בגן ולכן אנו חייבים להקנות את הרגלי העבודה בו ולטפח את האוריינות הדיגיטלית שכוללת רכישת המיומנויות השימוש במחשב.
במה מדובר: פתיחה וניהול התיקיות במחשב הגן, בו ישמרו הילדים את עבודותיהם,
מיומנויות של שמירת המידע ושימוש במידע,יכולת להשתמש בייצוגים במחשב לניהול עצמי , שימוש באינטרנט (בעזרה ובהשגחת המבוגר) וכו'.
אך מהי הדרך הנכונה לשילוב מיטבי של המחשב לטיפוח אוריינות דיגיטלית , זאת השאלה, וזהו הנושא שבחרתי לעסוק בו בסמינריון.
על כך בפוסטים הבאים...

מידענות

בימים אלה מחשבותיי מתמקדות בסמינריון.
הנושא שמעניין אותי ובו בחרתי להתמקד קשור לשילוב המחשבים בגן הילדים בצורה מיטבית ומתאימה לילדי הגן.
במשך תקופת אוספת ואספתי לעצמי את מקורות המידע המעניינים בנושא.
החומר שאני קוראת עכשיו הוא בהיקף מאוד גדול ותכניו מגוונים.
לעתים המאמרים הם פשוט מרתקים ואז אוחזת אותי המחשבה: אלווי והייתי זוכרת הכל! אך מיד נזכרת במשפט: לא בגילי, ולא ביכולתי....
תוך איסוף החומר (בדרכים השונות) אני מנסה להתמודד איתו: למיין,לשמור, לארגן אותו כך שאוכל להשתמש בו במידת הצורך עם הבזבוז המינימלי של הזמן.
למודעות שלי חודרות המחשבות שכן, גם אני, לאט-לאט רוכשת את המיומנויות של מידענות, שהיא כל-כך נחוצה בימינו. אם אומרים שהלמידה האמיתית מונעת על-ידי הצורך האמיתי-אז אני הדוגמא למקרה הזה!
מידענות הוא אחד התחומים שגם משרד החינוך בצדק גדול רואה בו חשיבות.
במסמך "תוכנית אסטרטגית לתקשוב מערכת החינוך, שלב ד' (מלמד2005), מצוין:
"מידענות היא הבסיס עליו מתפתח לומד עצמאי, המבקש תשובה לבעיית אמת, מחפש מידע רלוונטי, ממיין ומארגן אותו בתבונה, מעבד אותו, מסיק מסקנות ומציגם בצורה משכנעת...הלמידה המידענית צריכה להשתלב בכל שכבות הגיל ובכל תחומי הדעת".

באתר זה ניתן למצוא מידע מגוון בנושא מידענות הכולל סוגים שונים של ארגון מידע ציבורי ואישי, מילון מושגים בנושא המידענות וחומר אחר.
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Meidaanut/Meidaanut/Standartim/Standartim_Mechodashim.htm