הוראה אפקטיבית עם טכנולוגיה

במסגרת לימודי בקורס "הערכת טכנולוגיית ידע"
הכרתי מאמר מעניין מאת Bates A. W., & Poole, G
(2003).
Effective teaching with technology in higher education: foundations for success. San Francisco, CA: Jossey-Bass
במאמר זה מוצג מודל מעניין הנקרא SECTIONS .ניתן להשתמש בו לניתוח ולמיון הגורמים המשפעים על שילוב טכנולוגיית ידע במוסד החינוכי. המודל בהחלט שימושי ומאפשר מבט מנקודות הראייה שונות על שילוב טכנולוגיה במוסד החינוכי. כדאי להכיר את המודל ורצוי להשתמש עוד בשלבים המוקדמים כאשר רק מתכננים את שילוב טכנולוגיה בלמידה ולא רק במוסד החינוכי אלא גם במסגרות אחרות של למידה, לדוגמא השתלמויות מורים.
היום קיים ניסיון מבורך להעביר חלק מההשתלמויות בצורה מתוקשבת, אשר מאפשרת למידה בכל זמן ומכל מקום.
נשאלות כאן מספר השאלות:
-האם כל עובד הוראה יכול לקחת חלק בהשתלמות זו, הרי ברור שסוג הלמידה הזה דורש אוריינות דיגיטלית ברמה מסוימת.
-מה על מערכת החינוך לעשות על-מנת לאשפר לכל מורה להגיע להשתלמויות המתוקשבות?
-באיזה טכנולוגיה להשתמש על מנת שתהיה ידידותית וקלה למשתמש?
-האם לפתוח השתלמות לקהל רחב(לכל משתמשי האינטרנט), או שלסגור לקבוצה מסוימת? (הרי כאשר ההשתלמות פתוחה מהתכנים לומדים גם אנשים האחרים המגיעים אליה באקראי).
-באיזה דרך לעשות הערכת הידע של המשתלם?
-איך להעריך בצורה הנכונה את שעות העבודה של המנחה ברשת? יש שעות של הכנת החומרים והזנתם לרשת ויש שעות של פעילות המנחה בליווי תהליכי הלמידה: תשובות לשאלות בפורומים, בדיקה והערכת המטלות השותפות. הרי שעות העבודה האלה יכולות להגיע למספר רב בכל יום.
-איך לעשות את הלמידה אפקטיבית?
לדעתי, על מנת לעשות את הלמידה האפקטיבית לקבוצת האנשים עם סגננות למידה שונים צריך לחשוב על מגוון של פעילויות למידה כגון: חומרי קריאה ברשת, קבוצות דיון מקוונות, מצגות, מטלות, עבודה יחידנית וקבוצתית מקוונת. פעילויות אלה אמורות להיות קשורות לחומר הנלמד ולקבל הערכה מטעם המנחה.
גורם נוסף ולא פחות חשוב שיכול להשפיע על אפקטיביות הלמידה: תגמול הולם למנחה המעביר שעות רבות בתכנון הלמידה ובליוויה.