הוראה אפקטיבית עם טכנולוגיה

במסגרת לימודי בקורס "הערכת טכנולוגיית ידע"
הכרתי מאמר מעניין מאת Bates A. W., & Poole, G
(2003).
Effective teaching with technology in higher education: foundations for success. San Francisco, CA: Jossey-Bass
במאמר זה מוצג מודל מעניין הנקרא SECTIONS .ניתן להשתמש בו לניתוח ולמיון הגורמים המשפעים על שילוב טכנולוגיית ידע במוסד החינוכי. המודל בהחלט שימושי ומאפשר מבט מנקודות הראייה שונות על שילוב טכנולוגיה במוסד החינוכי. כדאי להכיר את המודל ורצוי להשתמש עוד בשלבים המוקדמים כאשר רק מתכננים את שילוב טכנולוגיה בלמידה ולא רק במוסד החינוכי אלא גם במסגרות אחרות של למידה, לדוגמא השתלמויות מורים.
היום קיים ניסיון מבורך להעביר חלק מההשתלמויות בצורה מתוקשבת, אשר מאפשרת למידה בכל זמן ומכל מקום.
נשאלות כאן מספר השאלות:
-האם כל עובד הוראה יכול לקחת חלק בהשתלמות זו, הרי ברור שסוג הלמידה הזה דורש אוריינות דיגיטלית ברמה מסוימת.
-מה על מערכת החינוך לעשות על-מנת לאשפר לכל מורה להגיע להשתלמויות המתוקשבות?
-באיזה טכנולוגיה להשתמש על מנת שתהיה ידידותית וקלה למשתמש?
-האם לפתוח השתלמות לקהל רחב(לכל משתמשי האינטרנט), או שלסגור לקבוצה מסוימת? (הרי כאשר ההשתלמות פתוחה מהתכנים לומדים גם אנשים האחרים המגיעים אליה באקראי).
-באיזה דרך לעשות הערכת הידע של המשתלם?
-איך להעריך בצורה הנכונה את שעות העבודה של המנחה ברשת? יש שעות של הכנת החומרים והזנתם לרשת ויש שעות של פעילות המנחה בליווי תהליכי הלמידה: תשובות לשאלות בפורומים, בדיקה והערכת המטלות השותפות. הרי שעות העבודה האלה יכולות להגיע למספר רב בכל יום.
-איך לעשות את הלמידה אפקטיבית?
לדעתי, על מנת לעשות את הלמידה האפקטיבית לקבוצת האנשים עם סגננות למידה שונים צריך לחשוב על מגוון של פעילויות למידה כגון: חומרי קריאה ברשת, קבוצות דיון מקוונות, מצגות, מטלות, עבודה יחידנית וקבוצתית מקוונת. פעילויות אלה אמורות להיות קשורות לחומר הנלמד ולקבל הערכה מטעם המנחה.
גורם נוסף ולא פחות חשוב שיכול להשפיע על אפקטיביות הלמידה: תגמול הולם למנחה המעביר שעות רבות בתכנון הלמידה ובליוויה.

עצם למידה –מהו בעצם?

בסמסטר שעבר בקורס" ניתוח ויישום תכניות לימוד" למדתי על עצמי למידה ועל מקומם בהוראה. כפי שהבנתי,בין החוקרים עדיין אין הסכמה בנוגע להגדרתו של עצם למידה.

מימון בעבודתה " תכן ומעקובת של עצמי למידה LODAS הניתנים לשימוש חוזר באמצעות SCORM", שכתבה בשנת תשס"ה ליקטה הגדרות שונות :
• " ...מטרת למידה, יחידת הוראה המלמדת את המטרה, ויחידת אמידה/תרגול הבודקת את השגתה." (L'Allier , 1998).
• "... בעצם למידה חייבים להיות ארבעה מרכיבים: תוכן, שימושים,מטרות למידה וחווית משתמש(Ip & Quinn 2000).
• "כל ישות, דיגיטאלית ושאינה דיגיטאלית, שאפשר להשתמש בה, לעשות בה שימוש חוזר, או להתייחס אליה באמצעים טכנולוגיים במהלך למידה." Learning Technology Standard Committee
• "... כל משאב למידה שניתן לחזור ולהשתמש בו לתמיכה בלמידה" (Wiley 2000).
• "עצמי למידה הם ישויות,דיגיטאליות או לא דיגיטאליות, אשר ניתן להשתמש בהם, לעשות שימוש חוזר או להתייחס אליהם במהלך למידה הנתמכת על ידי טכנולוגיה... דוגמאות לעצמי למידה הם תוכן מולטימדיה, תוכן הוראה, מטרות למידה, תוכנה להוראה, כלי פיתוח, אנשים, ארגונים או מאורעות אליהם מתייחסים במהלך הלמידה הנתמכת על ידי טכנולוגיה." (IEEE ,2000 ).
רותם (2005) מגדיר את עצמי הלמידה כ"סוג של יחידות לימוד; מרכיבים דיגיטליים, קטנים יחסית בהיקפם, הניתנים לשימוש חוזר, וליישום סלקטיבי בנפרד או ביחד עם אלמנטים אחרים, למטרות למידה ספציפיות. הם פריטי מידע, הכוללים מטרת הוראה ברורה והנחייה ברורה למשתמשים, וניתנים לשימוש חוזר בהקשרים שונים בצורה ייחודית ודינאמית".
כפי שנראה רוב החוקרים מסכימים שעצם למידה זהו אמצעי למידה שניתן לשימוש חוזר בהקשרים שונים. עצם למידה אמור לעזור למורה בבניית תכנית העבודה וביישום דרכי הפעולה. הוא אמור להעשיר את ההוראה. אהבתי מאוד את ההשוואה של מימון המשווה את עצם למידה לאבני בניין במשחק 'לגו', כאשר אבן 'לגו' מייצגת פיסת מידע גולמי. את האבנים האלה ניתן להרכיב ולפרק לפי הצורך. כך מתאפשרת גמישות מרבית ביצירת מכלול לוגי של עצמי תוכן עצמאיים, העונים על צורכי למידה שונים.
מאגר של עצמי למידה יכול בהחלט לעזור רבות לאנשי החינוך לעשות את עבודתם יותר מגוונת המשולבת הוראה דיגיטלית.
להרחבה:
-מימון, ה' (2005). תכן ומעקובת של עצמי למידה LODAS הניתנים לשימוש חוזר באמצעות SCORM. אוניברסיטת בר-אילן.
http://www.biu.ac.il/bar-e-learn/hila_maimon_thesis.doc
-רותם, א' (2005). פדגוגיה של עצמי למידה.
http://avrumrotem.com/avrum-S/LO_pedagog/index.htm