ויקי-ויקי עלי!!

בשעה טובה ומוצלחת הושלמה המשימה כתיבת הערך בויקיפדיה...

לאחר שעות/ימים של עבודה מפרכת מול המחשב במטרת חיפוש החומר, קריאת המאמרים בנושא, הסקת המסקנות מקריאה זו וחיבור פיסות המידע להגדרה מסודרת "נולד" לי המונח " ויקי",אותו פרסמתי בויקיפדיה של e-learning.
לכאורה נראה בשביל מה להתאמץ? הרי קיימות הגדרות של מונח זה בתוך הויקיפדיה העברית וויקיפדיה האנגלית. זה הכן נכון.
עם זאת, לאחר קריאת המאמרים הקשורים בהיבטים השונים של המושג 'ויקי' מצאתי שההגדרות הקיימות הן לא מלאות ולא מקיפות. ניכר שהשימושים הנרחבים בפלטפורמה הטכנולוגית הזאת מניבים כל הזמן תובנות נוספות אצל העוסקים בה. הדבר בולט במיוחד בתחום ההוראה.לדוגמא מישר-טל וטל־אלחסיד מסיקות מסקנות בנוגע לתרומתה של סביבת ויקי להוראה ולמידה ורושמות אותם במאמר:
- סביבת ויקי מעודדת למידה יצירתית.
- הסביבה מספקת הזדמנויות לשיתוף ולאינטראקציה.
- התוצר בויקי הוא אוסף מסמכים המוצגים כל אחד כמקשה אחת אינטגרטיבית.
כנראה הגדרה של ויקי תתרחב עם הזמן על- ידי המשתמשים ,היא תעבור שינויים ותתעדכן –הרי זהו הערך המוסף של ויקי-אפשרות לעבודה שיתופית .

כיווני קריאה נוספים:
http://avrumrotem.com/avrum-S/wikikita
http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/44.pdf

ויקי וויקיפדיה - האם הן מילים נרדפות?

האם מילים ויקפדיה וויקי לא מסמנות את אותו הדבר?!
כך שאלו אותי בני הבית כאשר סיפרתי להם שבמסגרת הקורס" הערכת טכנולוגיות ידע" אני אכתוב ערך בויקיפדיה
(אגב, אכתוב על המושג wiki).
האמת, גם אני הרבה זמן חשבתי שאלה מילים נרדפות.
היום אני יודעת להבדיל: ויקי זה תשתית טכנולוגית, כאשר ויקיפדיה זה רק אחד היישומים שלו. המשותף בין השניהם -שהם משתמשים ב"חוכמת ההמון" על ידי האפשרות בנייה ועריכת התוכן במשותף ועל-יד זה ומביאים את הרשת האינטרנט ממונולוג(אחד כותב- שני קורא) לדיאלוג. בשנים האחרונות מוסדות לימוד אקדמיים רבים משתמשים בויקי ליצירת התוכן המשותף בקהילות הלומדים ולמען הטמעת הטכנולוגיה זו בלמידה.
גלעד רביד, במאמרו"אתגרים חדשים בהשכלה גבוהה", מצין:" לויקי עתיד גדול שנוגע לשימוש באינטרנט. צופים שוויקי יחדור לא רק למקומות העבודה אלא גם לחיי היום יום. אתרי בלוגים שנבנו על פלטפורמה ויקי יכולים לשמש גם לארגון כנסי מחזורים של כיתות ובתי הספר,לקבוצות חברתיות שונות וכו'".
קישורים נוספים בנושא:
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=೮೬೬
http://www.netwise.co.il/Templates/About/ArticlesLibrary/1106wiki.aspx

אין דרך לעולם הישן

באחת הרשומות סיפרתי על ההורים שלי –ולא סתם.

הורים שלי, שיהיו בריאים, היום אנשים בכלל-בכלל לא צעירים. לפני שנתיים שאלתי אותם שאלה, האם המחשב מעניין אותם והיו רוצים אותו בבית. כאשר נענינו בחיוב קנינו להם מחשב והדבר לא יאומן- הם פשוט התמכרו אליו: משתמשים בדואר אלקטרוני, באינטרנט, שומרים מצגות, תמונות, משחקים, אתרי מוסיקה ווידאו , חדשות.

ואוי- וא-ווי לכולנו אם המחשב פתאום לא עובד. ראיתי את כל זה והבנתי שכמו שאומרים: "אין דרך חזרה- לעולם הישן".

ידע במחשבים ושימוש באינטרנט מביאים איתם את השינוי. והשינוי הזה מתרחש בלי תלות בגיל...

בתמונה למעלה- ההורים שלי ליד "הצעצוע" האהוב עליהם.

היום בעיתון הארץ Online:

ויקי
לראשונה: "האנציקלופדיה החופשית" מתחילה להגדיר את גבולותיה.

הארלד טריביון.כתבה מעניינת על השימושים הנוספים בוויקי.

אוריגמי ביחידת לימוד מתוקשבת-המשך

(ילדי אשכול גנים בחולון המחישו סיפור "אליעזר והגזר"באוריגמי )

באחד הפוסטים כבר כתבתי על פיתוח יחידת לימוד המתוקשבת, אך למרות שכבר הגשתי את העבודה ואפילו קיבלתי ציון, הדבר לא יוצא לי מהראש. אני מרגישה שעברתי כיברת דרך מסוימת. בהתחלה הייתה אי בהירות מוחלטת על איך היחידה המתוקשבת אמורה להראות, אילו תכנים אמורים להיות בה, איך הם אמורים להיות בנויים, מהו תפקיד עיצוב התכנים, במה הכתיבה שונה מכתיבה בדף וורד, עד כמה השפה אמורה להיות פשוטה וכו' .ההרצאה של מרצה אורחת ד"ר רחל שגיא, אשר פיתחה קורס מתוקשב באוניברסיטת בר-אילן, הייתה חשובה והבהירה לי את הדברים. היום, אחרי ההתנסות, הדבר הרבה יותר ברור לי. קיבלתי תובנות גם בתחום הטכנולוגי אשר נבעו משאיפה לנצל את המערכת High Learn במלואה.
ניסיון בבניית היחידה מתוקשבת חשוב לי, מי יודע אולי אצטרך אותו בעתיד?

על מנת להציג את העבודה בבלוג זה בניתי מצגת ממנה אפשר להתרשם באופן כללי מיחידת לימוד המתוקשבת, מהמבנה שלה וגם לראות דוגמאות לתכנים. הקישור קיים גם בתיק העבודות שלי.

לכל המתעניין בנושא אוריגמי בלמידה בגיל הרך מספר קישורים שימושיים:
http://japangeo.org.il/leisure.htm
http://www.origami.co.il/index.asp?lang=heb
http://www.langorigami.com/

ספר אורחים-למשוב

אורחים יקרים,


אתם מוזמנים לכתוב בפוסט זה את ההתרשמותכם מהבלוג:
מהתכנים, מועדפים(דלישס),קישורים,עיצוב וכו'- כל דבר שתחשבו לנכון.
אשמח גם לתגובותכם לפוסטים,
מודה לכם על מעורבותכם, תגובותכם ופשוט על"השארת עקבות" .

תודה לעמיתתי רינה זבודניק שתלווה אותי בחודשים הקרובים .
בידידות
אינה

שיעור מקוון

לפני זמן מה הייתה לי הזדמנות נהדרת להשתתף בשיעור המקוון שהתנהל על-ידי משרד החינוך. זאת הייתה חוויה מעניינת בה חשתי על אמת את האפשרויות של למידה מקוונת על כל יתרונותיה וחסרונותיה.
השיעור היה בנושא לימוד מערכת מנב"ס ( מערכת ניהול בית ספרית), המיועדת לדיווח על -ידי בית הספר על שיבוץ עובדי ההוראה.
תמיכה טכנית ניתנה על ידי חברת טלדור, שלטעמי עשתה עבודה נהדרת, הן מפן הכנת קדם והן מפן תמיכה תוך כדי שיעור.
אני, כלומדת במגמת הטכנולוגיות, הרגשתי שנגשת אחרת לשיעור הזה.
אני שמתי לב על הדברים שקודם לא בטוח שהיתי מייחסת להם חשובות כלשהי. כך לדוגמא, לאור מה שלמדתי מהשיעור המקוון עם ד"ר גילה קורץ, שמתי לב על אופן ההכנה לשיעור המקוון: כשעתיים לפני תחילת השיעור, כל המשתתפים היו צריכים להיות מול עמדת המחשב בו יבוצע הדיווח והשיעור המקוון ולבדוק בהנחיית המנחה את מערכות השמע והוידיאו.
תוך כדי כך נעשתה בדיקת הנוכחות של המשתתפים. באופן זה, במידה והייתה בעיה כלשהי היה מספיק זמן לתקן ולהכין את מערכת המחשב לשיעור. כחלק הבלתי נפרד מההכנה היה היכרות הראשונית עם המסך: סמלים, כתוביות, חלונות דו-שיח וכו' .
השיעור התחיל בדיוק בשעה המוכרזת והתנהל כשעה וחצי.
לאחר העברת השיעור בצורה פרונטלית היה מן מבדק קטן בכל תת נושא אשר קיבל ביטוי בהצגת הנתונים בצורת הגרף, בו היה אפשר להבין מידת הבנת החומר על-ידי המשתתפים. בסוף המשתתפים נתנו משוב לתרומת השיעור המכוון לרכישת הידע שלהם בנושא הנלמד(בדיוק כמו שעשינו לאחר השיעור המקוון עם גילה וכתבנו את התגובות בבלוג המגמה). היה מעניין לראות את ההתפלגות: כרבע מהמשתתפים סימנו שהשיעור לא תרם כלל לידע שלהם, לעומת רבע אחר שסימן שהשיעור תרם להם מאוד.
אני באופן אישי הרגשתי שבהחלט שיעור כזה יכול לתרום לרכישת הידע, למרות שהרגשתי שקשר האנושי בשיעור כזה חסר, ויכולתי להיתרם יותר אם השיעור יתנהל בדרך רגילה. עם זאת אין לבטל את נוחות שמאפשרת הטכנולוגיה- למידה מכל מקום!!!