פוסטמודרניות מהי?

בשיעור האחרון דר' אלעד פלד אמר: "לא פעם אנו משתמשים במונחים שלא ממש מבינים אותם".לדעתי, אחד המונחים הוא פוסט-מודרניות.
מהי באמת התקופה הפוסט-מודרנית שעליה כולנו מדברים? מהם המאפיינים שלה? במה היא שונה מהתקופה המודרנית?

החלטתי לברר את הדבר לעצמי
אם התקופה המודרנית הכתיבה מערכת יחסים ברורה בין הפרט לחברה , כאשר לחברה היה מעמד גבוה יותר על פני העדפת הפרט אז בתקופה הפוסט מודרנית ככל הנראה מסתמן שוויון במערכת יחסים בין הפרט לחברה.
ד"ר אלעד פלד בהרצאתו התייחס לכך ואמר:" קידומו של הפרט ומיצוי הפוטנציאל האישי שלו אינו נופל בערכו מקידומן של המטרות החברתיות. מבחינה חברתית, עקרון ההגשמה האישית שווה ערך להגשמת מטרות חברתיות". בעוד העידן המודרני מאופיין בהתפתחות של הטכנולוגיות אז העידן הפוסט מודרני מאופיין בהתפשטות המהירה של הידע האנושי, העברתו והפצתו על ידי טכנולוגיות חדישות. תקופה זו מעלה את החשיבות של מערכת החינוך כמקנה כלים ומיומנויות להתמודדות והיכרות של הילד עם הטכנולוגיות המודרניות לצורך רכישת ידע.
האם מערכת החינוך של היום יודעת לעשות זאת?
לא בטוח. אנחנו דור המהגרים הדיגיטליים (לפי הגדרתה של ד"ר גילה קורץ) אנחנו דור שטכנולוגיות מחשב ואחרות הן לא שפת האם שלנו (כלשונו של פרופ' דוד חן בסיום החגיגי של הלימודים).
עלינו ללמוד את זה, לחשוב איך ליישם, לשלב, להעביר ידע לילדים גם במצבים שלתלמידנו יש שליטה טובה יותר במחשבים מאשר לנו, מכיוון שהמחשבים הם שפת האם שלהם, הם נולדים לתוך זה. ולכן ,כנראה , מה שישפיע על שינוי במערכת החינוך בנוגע לשילוב המחשבים זה הניסיון של כל אחד/אחת מאיתנו המשולב עם גיבוי של מערכת החינוך הנוגע למדיניות ולתכניות.

מחשב לא תורם ללמידה -האמנם?

בלימודי לקראת התואר לעתים הרגשתי שיש לי זכות ללמוד מה"טובים".
היום ד"ר אלעד פלד שבשנים עברו היה מנכ"ל משרד החינוך והיה שותף להחלטות חשובות במדיניות החינוך העביר הרצאה מרתקת בנושא " מדיניות תקשוב מערכת החינוך בישראל". הרצאתו הייתה מבחינתי מסכמת את לימודי לתואר. בדרך נינוחה ומקצועית ש,אגב, אפינה את כל הרצאותיו הציג בפנינו את השלבים של ניסיון שילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך בארץ במשך תקופה יחסית לא ארוכה (כ -40 שנה) .
כפי מה שנראה ב40 השנים האלה מבחינת הטמעת מחשבים בחינוך לא השתנה הרבה. גבי סלומון, שהוא אחד האבות של הרעיון הטמעת הטכנולוגיה בחינוך וחתן פרס ישראל ,פרופ' באוניברסיטת חיפה , דמות עם מוניטין בין לאומי בתחום ,לפני כשבוע יצא באמירה שעוררה הרבה רעש בחוגים הקשורים: מחשב לא תורם ללמידה.
האמירה חזקה מאוד. נשאלת השאלה מה ההשלכה של הקביעה זו על המשך המדיניות בהטמעת המחשבים בבית הספר? על סמך מה הקביעה זו?
האם לא ייעצר חיפוש הדרכים בשילובו של המחשב במערת החינוך. הרי היום ברור שבית ספר חייב להתאים את עצמו למציאות משתנה, למציאות של עידן הטכנולוגיה בו אדם לומד לא רק בבית הספר אלא בכל מקום ובכל זמן.
פרופ' דוד חן בהרצאתו ציין מקום מרכזי של בית הספר בניהול ידע.
לכן, לדעתי , אין לעצור וחשוב להמשיך בחיפוש הדרכים לשילוב בין טכנולוגיה ופדגוגיה, כאשר ככל הנראה על מנת להגיע לתרומה אמיתית של הטכנולוגיה בחינוך- חשוב להשקיע בהדרכת המורים ותמיכה טכנית ופדגוגית שלהם.
להרחבה:
http://www.pc.co.il/?p=25306
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1141239.html

מחשב בגן הילדים, מדוע?

זאת השאלה שמעניינת אותי לאחר שנחשפתי לחששות של אנשי החינוך (וגם הקשבתי לליבי) בנוגע לשימוש במחשבים בגני הילדים.(רשומה" מחשב בגן הילדים, האם? או איך?")
כפי שהבעתי את דעתי, השאלה " האם?" נהייתה בימינו לא רלוונטית מכוון שמחשב היום הוא חלק מהסביבה שלנו וכיוצא מכך חלק מהסביבה של הילד. הוא כלי תרבותי, כמו מגוון הכלים האחרים: לוח שנה, שעון, טלוויזיה, וידאו וכו'.מהסבה הזאת אי אפשר להתעלם ממנו.
אך בכל זאת מדוע להשתמש בו, איזה הצדקה יש להשתמש בכלי אולי שאלול לפגום?
התשובה כפי שנראה לי נובעת מהעובדה שציינתי קודם שהמחשב הוא כלי תרבותי. ילדים משתמשים במחשב בגן ולכן אנו חייבים להקנות את הרגלי העבודה בו ולטפח את האוריינות הדיגיטלית שכוללת רכישת המיומנויות השימוש במחשב.
במה מדובר: פתיחה וניהול התיקיות במחשב הגן, בו ישמרו הילדים את עבודותיהם,
מיומנויות של שמירת המידע ושימוש במידע,יכולת להשתמש בייצוגים במחשב לניהול עצמי , שימוש באינטרנט (בעזרה ובהשגחת המבוגר) וכו'.
אך מהי הדרך הנכונה לשילוב מיטבי של המחשב לטיפוח אוריינות דיגיטלית , זאת השאלה, וזהו הנושא שבחרתי לעסוק בו בסמינריון.
על כך בפוסטים הבאים...

מידענות

בימים אלה מחשבותיי מתמקדות בסמינריון.
הנושא שמעניין אותי ובו בחרתי להתמקד קשור לשילוב המחשבים בגן הילדים בצורה מיטבית ומתאימה לילדי הגן.
במשך תקופת אוספת ואספתי לעצמי את מקורות המידע המעניינים בנושא.
החומר שאני קוראת עכשיו הוא בהיקף מאוד גדול ותכניו מגוונים.
לעתים המאמרים הם פשוט מרתקים ואז אוחזת אותי המחשבה: אלווי והייתי זוכרת הכל! אך מיד נזכרת במשפט: לא בגילי, ולא ביכולתי....
תוך איסוף החומר (בדרכים השונות) אני מנסה להתמודד איתו: למיין,לשמור, לארגן אותו כך שאוכל להשתמש בו במידת הצורך עם הבזבוז המינימלי של הזמן.
למודעות שלי חודרות המחשבות שכן, גם אני, לאט-לאט רוכשת את המיומנויות של מידענות, שהיא כל-כך נחוצה בימינו. אם אומרים שהלמידה האמיתית מונעת על-ידי הצורך האמיתי-אז אני הדוגמא למקרה הזה!
מידענות הוא אחד התחומים שגם משרד החינוך בצדק גדול רואה בו חשיבות.
במסמך "תוכנית אסטרטגית לתקשוב מערכת החינוך, שלב ד' (מלמד2005), מצוין:
"מידענות היא הבסיס עליו מתפתח לומד עצמאי, המבקש תשובה לבעיית אמת, מחפש מידע רלוונטי, ממיין ומארגן אותו בתבונה, מעבד אותו, מסיק מסקנות ומציגם בצורה משכנעת...הלמידה המידענית צריכה להשתלב בכל שכבות הגיל ובכל תחומי הדעת".

באתר זה ניתן למצוא מידע מגוון בנושא מידענות הכולל סוגים שונים של ארגון מידע ציבורי ואישי, מילון מושגים בנושא המידענות וחומר אחר.
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Meidaanut/Meidaanut/Standartim/Standartim_Mechodashim.htm