מחשב בגן הילדים האם? או איך?

עברה יותר משליש מלימודי לתואר ואני נזכרת בהתלבטויות שלקראת. התלבטתי מספר שנים טובות מה ללמוד. הרצון היה להיכנס וללמוד דבר שיעניין אותי וגם ייתן לי ידע פרקטי ותיאורטי שימושי. בחרתי במגמת תקשוב ולמידה מכוון שלאור שנים רבות של עבודתי בגן חשתי שהתחום הזה חשוב אך לא בהיר לי מספיק.
במשך תקופת הלימודים הבנתי שכנראה שיש לכך בסיס.
גיליתי שהתחום הזה טומן בו הרבה היבטים: פסיכולוגיים, התפתחותיים,טכניים,טכנולוגיים, כלכליים, סוציולוגיים, פדגוגיים.
השאלה הבסיסית שהעסיקה את אנשי החינוך עם הכנסת המחשבים לחיינו, האם בכלל צריך בגיל כה צעיר לחשוף את הילדים למדיה הזו ,האם לא מוקדם, האם לא פוגע בהתפתחות הרגשית, הפיזית והחברתית שלהם. עפרה ניר- גל, למיטב ידיעתי, אחת החוקרות הבולטות בתחום שילוב מחשבים בגן הילדים במאמרה "השפעת תווך באמצעות מחשב על רמת החשיבה האנלוגית של ילד הגן"שפורסם ב 1995 מסכמת את דעותם של מספר החוקרים:
שפרו(1984) מציינת כי אין באפשרות המחשב להגמיש ולהתאים את סוג הבעיה לצרכים המשתנים של הילדים, לכן יש תלות גדולה במבוגר. הדבר פוגע בעצמאות של הילדים ובביטחון האישי שלהם. פוסטמן (1982) טוען שהכנסת הטכנולוגיה לגן יכולה לחבל בהתפתחות הרגשית של הילד ובאינטראקציה שלו עם הסביבה ועל-ידי כך לגרום לו לאובדן ילדות.
אך החיים לעתים מעמידים אותנו בפני עובדות.נכון להיום אין אדם בעולם שיכול לעצור את ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה. ילדים החל מגיל הגן חשופים למחשבים ויתרה מכך חלק מהילדים יודעים להתמצא בהם טוב יותר ממבוגרים
לדעתי, כרגע השאלה היא לא האם צריך אלא איך צריך...
:להרחבה
http://web.macam.ac.il/achva/maof/1995/1995_2.htm

דלישס הוא ממש דלישס!

בימים אלה אני מארגנת את מחשבותי בנושא הסמינריון בו אני עוסקת זמן מה. הנושא קשור לשילוב מחשבים בגני הילדים. אך בפוסט זה לא אעסוק בנושא זה, אלא בטכנולוגייה המיוחדת העוזרת לי באיסוף מידע.
מבה מדברים?
בדלישס!

טכנולוגיה זו מאפשרת ליצור רשימת המועדפים באופן ממויין עם התוויות (בדומה למועדפים במחשב האישי) אך על הפלטפורמה האינטרנטית השיתופית.
משמעות הדבר- ניתן לאסוף לעצמך את האתרים לפי תחום העניין ולמין אותם לפי רצונך, אלא גם להשתמש במועדפים של האנשים האחרים אשר נמצאים ברשת. תאמינו לי , לעתים זה חוסך המון-המון זמן!

אלה מכם שמתעניינים בנושאים הקשורים לחינוך לטכנולוגיית מחשב ובתחום הגיל הרך מוזמנים להכנס לדלישס(מועדפים) שלי.

רשימת הנושאים בדלישס נמצאת בצעד השמאלי של דף הבלוג.
איך משתמשים בדלישס?

בכניסה יש להרשם , הרישום הוא חינמי.

הנה הקישור:
https://secure.delicious.com/login?jump=ub

סופגניה אפוייה... באינטרנט ובצלחת!!

חנוכה מופחתת קלוריות- יש חיה כזו.
כל חנוכה אותו סיפור,
הסופגניה מסתכלת עלי- אני עליה ותוך כדי הצורך לתת בה ביס- קופץ המצפון ומזהיר: 500 קלוריות!!
אז מה עושים?
יש שתי ברירות:
1. להמשיך לבהות בסופגניה ולקוות שזה יעבור לי .
2. לאכול אותה ואז להתייסר כל היום.
או—
שיש אפשרות נוספת:
ליישם בפעם האלף את הדבר שאני לומדת במגמת תקשוב ולמידה,
להכנס לאינטרנט ולנסות למצוא שם נחמה.
אז מסתבר שלא צריך לחפור הרבה-
מתכון פשוט, בשורת התוצאות הראשונה של גוגל- פתר את הדילמה.
ונמצאה סופגניה ללא טיגון!
הנה הקישור:
http://www.matkonim.net/hagim/sufganiya.html

הזנה או איזון?

לפני מספר ימים השתתפתי ביום עיון במרכז ללימודים אקדמיים בו נשמעו מספר דעות מעניינות,הודגמו מספר הישגים בתחום הטכנולוגיה , כמו שימוש בטלפונים הניידים ללמידה ,ואלה טכנולוגיות שעומדות לשימוש אנשים מוגבלים אשר מקדמות ומאפשרות לנהל אורך חיים רגיל ככל האפשר ואחרות.בכנס נשמעו דעות שונות. קצת הופתעתי לשמוע מנשיא המכללה את הדברים על הצורך באיזון ביחס לשימוש במחשבים. בתוך תוכי כאמא וכמחנכת אני וחוששת מישיבת יתר של הילדים מול המחשב, אך לדעתי, עדיין מוקדם לדבר על כך ברמה מערכתית.
אני מסכימה עם רבים הטוענים שמחשב הוא כלי ללמידה ולא המטרה, אך,לדעתי, הוא יהפוך להיות לכלי כאשר מערכת החינוך תעמיד אותו קודם כל כמטרה במובן להכירו לאנשי החינוך על כל גווניו ואפשרויות ניצולו ללמידה.זאת המטרה שאליה יש לשאוף בתקופת המעבר בה אנו נמצאים. אז אולי נכון בשלב זה לדבר על ההזנה וההשקעה בהטמעת הטכנולוגיות במערכת החינוך ולא על האיזון?

להיות מתורבת בדואר אלקטרוני

תרבות דיגיטלית ...
מזמן רציתי לארגן את מחשבותיי לעניין הקשור למושג
תרבות דיגיטלית, ולדבר על מה שנהיה חלק בלתי נפרד מההתנהלות היום יומית של אנשים וארגונים - דואר אלקטרוני. דואר אלקטרוני – אמצעי יעיל להעברת מסרים. לדעתי אמצעי תקשורת זה הרבה יותר נוח מהטלפון בגלל מספר סיבות: משאיר עקבות (תיעוד), זמין בכל עת- ניתן לנסות להשיג את הנמען אפילו בשעות הלילה המאוחרות, באותן השעות בהן מרגישים לא בנוח להתקשר. והחיסכון של הכסף ושל הזמן על שיחות סרק? אין ספק, דואר אלקטרוני נכנס לחיינו, וכמו כל דבר נוח, נטמע בהם מהר.
אז בעצם, מה הסיפור ולמה זה שווה כתיבת פוסט?
אז ככה, דואר אלקטרוני בשנים האחרונות נהיה חלק בלתי נפרד מההתנהלות היום-יומית שלי .ולכן לעתים עולות בי מחשבות הקשורות לשימוש בו.לדוגמא, לשימוש בדואר יש היבט רגשי. נתקלתי לא פעם בתופעה שהמסרים המועברים אלי ולעתים אלה שאני מעבירה מתפרשים אחרת ממה שהתכוון המוען (כדרישה במקום בקשה, כניסיון להעליב במקום ניסיון להפוך עניין לבדיחה וכו').התברר שלכתיבה בדואר אלקטרוני יש כללים, כדאי להכירם.
נתקלתי במאמר מעניין "דואר אלקטרוני – איך, מה ולמה?" מאת דורית רם אשר נותנת מספר עצות יעילות לשימוש במייל . במאמרה היא מתייחסת להיבטים השונים והנה הקטעים מהמאמר המתייחסים דווקא להיבט הרגשי:
"הברכה (הפתיחה)פתיחות שונות מבטאות גוון רגשי ורמות שונות של אינטימיות. הוספת שמו של האדם בברכה ("שלום דני" במקום "שלום") מצביעה על אינטימיות גדולה יותר או לפחות על ניסיון להפוך את ההודעה למשהו יותר אישי.
להלן מספר דוגמאות לפתיחות שונות ומשמעותן:
דני היקר – פתיחה מעט פורמאלית, המזכירה מכתב. מעט מנומס מדי לאווירה הלא פורמאלית השוררת באינטרנט. נראה מיושן.
שלום דני – פתיחה יותר ידידותית, יותר נינוחה, המרמזת גם על נימוס וכבוד. מתאים מאד לרוב סוגי התכתובת.
הי דני – מעט יותר נינוח וידידותי מ"שלום". לרוב אינו מתאים להתכתבות ראשונית עם אדם זר, אלא אם רוצים לקבוע טון ידידותי מההתחלה.
הי דני! / שלום דני! – ברכה יותר נלהבת, דומה יותר לחיבוק או טפיחה על השכם. מבטא גם הפתעה או שמחה. ככל שיש יותר סימני קריאה, המסר הוא של יותר התלהבות אם כי עודף סימני קריאה עלול לשדר מלאכותיות מסוימת.
דני!!! – רמת התלהבות, הפתעה או שמחה גדולה עוד יותר.
דני, - פתיחה עניינית המשדרת רצון לגשת ישירות לעובי הקורה. יש בפתיחה מסוג זה גם טון מעט מבשר רעות, הרומז על כך שהשולח מנסה להכין את הנמען להודעה לא נעימה.
אחי – פתיחה מאד לא פורמאלית, השמורה לתקשורת בין חברים. משדר ידידות".
כדאי למשתמשי דואר אלקטרוני לקרוא את כל המאמר.
למאמר מלא:
http://www.netwise.co.il/Templates/About/ArticlesLibrary/0606email.aspx

לכל המעוניין -סרט הדרכה לפתיחת הדואר האלקטרוני בגוגל:

הוראה אפקטיבית עם טכנולוגיה

במסגרת לימודי בקורס "הערכת טכנולוגיית ידע"
הכרתי מאמר מעניין מאת Bates A. W., & Poole, G
(2003).
Effective teaching with technology in higher education: foundations for success. San Francisco, CA: Jossey-Bass
במאמר זה מוצג מודל מעניין הנקרא SECTIONS .ניתן להשתמש בו לניתוח ולמיון הגורמים המשפעים על שילוב טכנולוגיית ידע במוסד החינוכי. המודל בהחלט שימושי ומאפשר מבט מנקודות הראייה שונות על שילוב טכנולוגיה במוסד החינוכי. כדאי להכיר את המודל ורצוי להשתמש עוד בשלבים המוקדמים כאשר רק מתכננים את שילוב טכנולוגיה בלמידה ולא רק במוסד החינוכי אלא גם במסגרות אחרות של למידה, לדוגמא השתלמויות מורים.
היום קיים ניסיון מבורך להעביר חלק מההשתלמויות בצורה מתוקשבת, אשר מאפשרת למידה בכל זמן ומכל מקום.
נשאלות כאן מספר השאלות:
-האם כל עובד הוראה יכול לקחת חלק בהשתלמות זו, הרי ברור שסוג הלמידה הזה דורש אוריינות דיגיטלית ברמה מסוימת.
-מה על מערכת החינוך לעשות על-מנת לאשפר לכל מורה להגיע להשתלמויות המתוקשבות?
-באיזה טכנולוגיה להשתמש על מנת שתהיה ידידותית וקלה למשתמש?
-האם לפתוח השתלמות לקהל רחב(לכל משתמשי האינטרנט), או שלסגור לקבוצה מסוימת? (הרי כאשר ההשתלמות פתוחה מהתכנים לומדים גם אנשים האחרים המגיעים אליה באקראי).
-באיזה דרך לעשות הערכת הידע של המשתלם?
-איך להעריך בצורה הנכונה את שעות העבודה של המנחה ברשת? יש שעות של הכנת החומרים והזנתם לרשת ויש שעות של פעילות המנחה בליווי תהליכי הלמידה: תשובות לשאלות בפורומים, בדיקה והערכת המטלות השותפות. הרי שעות העבודה האלה יכולות להגיע למספר רב בכל יום.
-איך לעשות את הלמידה אפקטיבית?
לדעתי, על מנת לעשות את הלמידה האפקטיבית לקבוצת האנשים עם סגננות למידה שונים צריך לחשוב על מגוון של פעילויות למידה כגון: חומרי קריאה ברשת, קבוצות דיון מקוונות, מצגות, מטלות, עבודה יחידנית וקבוצתית מקוונת. פעילויות אלה אמורות להיות קשורות לחומר הנלמד ולקבל הערכה מטעם המנחה.
גורם נוסף ולא פחות חשוב שיכול להשפיע על אפקטיביות הלמידה: תגמול הולם למנחה המעביר שעות רבות בתכנון הלמידה ובליוויה.

עצם למידה –מהו בעצם?

בסמסטר שעבר בקורס" ניתוח ויישום תכניות לימוד" למדתי על עצמי למידה ועל מקומם בהוראה. כפי שהבנתי,בין החוקרים עדיין אין הסכמה בנוגע להגדרתו של עצם למידה.

מימון בעבודתה " תכן ומעקובת של עצמי למידה LODAS הניתנים לשימוש חוזר באמצעות SCORM", שכתבה בשנת תשס"ה ליקטה הגדרות שונות :
• " ...מטרת למידה, יחידת הוראה המלמדת את המטרה, ויחידת אמידה/תרגול הבודקת את השגתה." (L'Allier , 1998).
• "... בעצם למידה חייבים להיות ארבעה מרכיבים: תוכן, שימושים,מטרות למידה וחווית משתמש(Ip & Quinn 2000).
• "כל ישות, דיגיטאלית ושאינה דיגיטאלית, שאפשר להשתמש בה, לעשות בה שימוש חוזר, או להתייחס אליה באמצעים טכנולוגיים במהלך למידה." Learning Technology Standard Committee
• "... כל משאב למידה שניתן לחזור ולהשתמש בו לתמיכה בלמידה" (Wiley 2000).
• "עצמי למידה הם ישויות,דיגיטאליות או לא דיגיטאליות, אשר ניתן להשתמש בהם, לעשות שימוש חוזר או להתייחס אליהם במהלך למידה הנתמכת על ידי טכנולוגיה... דוגמאות לעצמי למידה הם תוכן מולטימדיה, תוכן הוראה, מטרות למידה, תוכנה להוראה, כלי פיתוח, אנשים, ארגונים או מאורעות אליהם מתייחסים במהלך הלמידה הנתמכת על ידי טכנולוגיה." (IEEE ,2000 ).
רותם (2005) מגדיר את עצמי הלמידה כ"סוג של יחידות לימוד; מרכיבים דיגיטליים, קטנים יחסית בהיקפם, הניתנים לשימוש חוזר, וליישום סלקטיבי בנפרד או ביחד עם אלמנטים אחרים, למטרות למידה ספציפיות. הם פריטי מידע, הכוללים מטרת הוראה ברורה והנחייה ברורה למשתמשים, וניתנים לשימוש חוזר בהקשרים שונים בצורה ייחודית ודינאמית".
כפי שנראה רוב החוקרים מסכימים שעצם למידה זהו אמצעי למידה שניתן לשימוש חוזר בהקשרים שונים. עצם למידה אמור לעזור למורה בבניית תכנית העבודה וביישום דרכי הפעולה. הוא אמור להעשיר את ההוראה. אהבתי מאוד את ההשוואה של מימון המשווה את עצם למידה לאבני בניין במשחק 'לגו', כאשר אבן 'לגו' מייצגת פיסת מידע גולמי. את האבנים האלה ניתן להרכיב ולפרק לפי הצורך. כך מתאפשרת גמישות מרבית ביצירת מכלול לוגי של עצמי תוכן עצמאיים, העונים על צורכי למידה שונים.
מאגר של עצמי למידה יכול בהחלט לעזור רבות לאנשי החינוך לעשות את עבודתם יותר מגוונת המשולבת הוראה דיגיטלית.
להרחבה:
-מימון, ה' (2005). תכן ומעקובת של עצמי למידה LODAS הניתנים לשימוש חוזר באמצעות SCORM. אוניברסיטת בר-אילן.
http://www.biu.ac.il/bar-e-learn/hila_maimon_thesis.doc
-רותם, א' (2005). פדגוגיה של עצמי למידה.
http://avrumrotem.com/avrum-S/LO_pedagog/index.htm

בניית דפי אינטרנט בHTML

מהם דפי אינטרנט?
דפי אינטרנט הם המסמכים הבסיסיים של הWorld Wide Web
מהו HTML?
HyperText Markup Language– שפה בה משתמשים בבניית האתרים.
בבניית דפי אינטרנט לראשונה נתקלתי בדבר מעניין שלא פגשתי בשום מקום קודם:
חלוקת בין עיצוב הדף עם מלל,בו כותבים את התגיות לבין ייצוגו דרך דרגום התגיות כדף אינטרנט. ראיתי השפעה אחד על השני.
לדוגמה, זה הדף שבו השתמשתי בתגיות:



וזה הדף אינטרנט עם יישום הכתיבה הזאת:


אגב, הדפים האלה מהאתר אותו בנינו חברתי רינה ואני
(במאמצים רבים , בדם ובזעה!), תוך שימוש בתכנה Dreamveawer .
העבודה דורשת דיוק רב והבנה.
מהו פרוש HTML?
HYPERTEXT -קישור לדף אינטרנט אחר.
MARKUP - הנחיות מסוגננות במפורט שמקלידים אותם במסמך מלל.
Language – הכוונה היא לא לשפת התכנות, אלא לכך שהוא מכיל קבוצות של שניים או שלוש אותיות ומילים שמשתמשים בהם להגדרת סגנונות.
גיליתי שהיום ישנם כלים מגוונים מתקדמים לבניית דפי אינטרנט, כמו תכנת dreamveawer , FrontPage וכו' וברשת אינטרנט יש חומרים רבים ללימוד עצמי,
הינה הקישורים הרלוונטיים:
http://office.microsoft.com/he-il/frontpage/HP052746781037.aspx
http://www.mkm-haifa.co.il/front/

מדריך וידאו לשימוש בDREAMVEAWER:
http://video.google.com/videoplay?docid=1352242598869171689&ei=IZCXSqr3Ec6z-Aa26bmZCA&q=dreamweaver

html מעניין אך מתיש...

תחילת ספטמבר...
בעוד מספר שבועות מסתיים הסמסטר השלישי בלימודי- סמסטר קיץ.
לא יאומן -רוב תקופת הלימודים מאחורי.
למרות ישיבה ממושכת מול המחשב ועומס בלימודים אני מרגישה סיפוק רב מהלמידה. הסמסטר למדתי קורסים מעניינים, הקשורים להערכת טכנולוגיות ידע, וניתוח ובנית תכניות לימודים מתוקשבות, בניית אתרי אינטרנט שעל כך יש לי סיפור מביך, אשתף בהמשך. כמו כן אני לומדת מקצוע מרתק- פסיכולוגיה התפתחותית, שלמדתי אותו לא פעם בעבר ומאוד-מאוד אוהבת.
אז, הבטחתי את הסיפור המביך, הנה הוא:
עם סיום הסמסטר הראשון עשתה ראש החוג שלנו ד"ר גילה קורץ שיחות אישיות עם כל סטודנט, על מנת לשמוע את הביקורות והבקשות שלנו הקשורות ללימודים. אחת הבקשות שלי היה לדעת איך בונים אתר אינטרנט.
גילה שאלה אותי : האם את מתכוונת ל HTML ? לא הבנתי על מה היא מדברת ומה זה המילה הזאת. כנראה שפרצופי היה כזה, שגילה הרימה גבה ורשמה לעצמה דבר מה במחברת.
לא יודעת האם יש קשר בין הדברים, אבל הסמסטר אני לומדת קורס בניית אתרי אינטרנט, יודעת היטבׁ(או שלא) מהו HTML ומטלת סיום בקורס זה- בניית האתר.
מה אגיד? מעניין אך מתיש מאוד.בניית האתר- דבר בכלל לא פשוט, דורש הרבה ריכוז, ידע וניסיון.
אספתי לעצמי חומר בדלישס בנושא זה,
הנה הקישור:
http://delicious.com/alron1/HTML-CSS

מדריך לשימוש בתוכנת בניית דפי אינטרנט - Dreamweaver

לעמיתי ללמודים,המתמודדים בימים אלה עם משימת סיום הקורס- בניית האתר אינטרנט (ולא רק להם)
מומלץ מאוד!


מדריך וידאו הזה יכול לעזור רבות למשתמשי תוכנה המתחילים.
השילוב בין גרפיקה מפורטת והסבר קולי שלב אחרי שלב תומך רבות בבניית הידע.

גאון מי שהמציא את הסקייפ!

במהלך לימודי אני חווה היכרות יום -יומית עם הכלים השונים של האינטרנט, משתמשת בהם(לעתים,בהתחלה כמטלה בכוח), ובמרוץ הזמן, עם גילוי היתרונות –בדרך קבע. ברגע מסוים תופסת אותי המחשבה שכלים אלו נהיו חלק מהתפקוד היום-יומי שלי בזכות יעילותם, נוחותם ופשטות השימוש בהם.
אחד הכלים האלה היא תוכנת Skype .
למדתי רבות בעבר. לעתים המטלות הלימודיות היו משותפות- ואז זה היה פשוט מכה!
איך היה אפשר לעבוד יחד כאשר המרחקים הפיזיים הם גדולים? ישבנו שעות על קווי הטלפון, או חצינו את כבישי הארץ במטרה לעבוד יחד. לא מעט קיטרנו על הרעיון של המורה המציע "שותפות" תוך כדי אמונה מלאה שהוא מנסה להקל על עצמו ולבדוק פחות עבודות. הקשיים הפיזיים היו כל כך משמעותיים שהם גברו על יתרון השותפות.
אינטרנט בכלל וסקייפ בפרט מאפשר למידה שיתופית אמיתית!
סקייפ מאפשר תקשורת סינכרונית ובבסיסה- ניהול שיח בזמן אמת מכל מקום
האפשרויות שעומדות בבסיס התוכנה הן רחבות ולא פחות חשוב-חינמיות!
שמע, קול, וידאו, שיחות וועידה, אפשרות להעביר מסר כתוב בצ'ט וקבצים-כל זה תשתית טכנית לשותפות אמיתית.

כווני קריאה נוספים:
איך משתמשים בתוכנת סקייפ

מהו אתר לימודי טוב?

רשת האינטרנט מלאה באתרים, חלקם נקראים אתרים לימודיים.
נשאלת השאלה: מהו אתר לימודי טוב?
האם זה שמכיל חומר לימודי רב? האם התנאי הזה הוא נחוץ ומספיק?
על מה צריכה להתבסס ההחלטה בבחירת האתר במטרה לשלבו בהוראה?
שאלות אלה ודומות להן עניינו אותי מאז פרוץ עידן האינטרנט והכנסת המחשבים למערכת החינוך בכלל ולגנים בפרט.
במשך תקופת הלימודים לחלק מהשאלות האלה מצאתי תשובות והגעתי למספר תובנות.
כיום אני מתבוננת באתרים הלימודיים ברשת דרך משקפיים אלו....
בבחירת האתר הלימודי טרם שילובו בלמידה כדאי לבדוק:
- מהם התכנים מבחינת איכותם
- האם ברור למי מיועדים התכנים (קהל היעד. הטווח הרחב המוגדר של גילאים ידליק נורה אדומה: כפי שאומרים אי אפשר להיות טוב לכולם).
- התאמת התכנים לגיל, לתכנית הלימודים.
- האם האתר ידידותי למשתמש- קל לנווט בו.
- עיצוב המבנה: האם חלוקת המרכיבים שלו ברורה, עקבית והגיונית.
- עיצוב התוכן: האם מעניין, מתאים לגיל, למטרת הלמידה.
עיצוב טוב מגרה לפעולה ומגביר את חווית הלמידה.
- ניצול האמצעים הטכנולוגיים של המחשב:סרטים, אינטראקציות, הדמיות וכו'- מאפשר למידה בקצב אישי, בניית הידע תוך כדי התנסות.
- בנוסף כדאי לבדוק האם קיימים קישורים למאגרי מידע חיצוניים, המאפשרים הרחבת הידע, לבדוק את איכותם. עם זאת לשקול האם הם לא מכבידים על קליטת החומר על-ידי המשתמש עקב יצירת "דפקט הפרפר".
- מיהם בוני האתר, לפי כך אפשר לשער מהי אמינות התכנים.

מחשב(ה) יוצר(ת ) צחוק!

באחד ה"סיורים" של י ב You Tube
ניתקלתי בסרטון הזה.
הסרטון העלה אצלי חיוך,
מכניסה אותו לבלוג,
הרי ברוסית אומרים:
"צחוק מאריך חיים"

אז, ידידיי, שיהיו לכם חיים ארוכים!

ויקי-ויקי עלי!!

בשעה טובה ומוצלחת הושלמה המשימה כתיבת הערך בויקיפדיה...

לאחר שעות/ימים של עבודה מפרכת מול המחשב במטרת חיפוש החומר, קריאת המאמרים בנושא, הסקת המסקנות מקריאה זו וחיבור פיסות המידע להגדרה מסודרת "נולד" לי המונח " ויקי",אותו פרסמתי בויקיפדיה של e-learning.
לכאורה נראה בשביל מה להתאמץ? הרי קיימות הגדרות של מונח זה בתוך הויקיפדיה העברית וויקיפדיה האנגלית. זה הכן נכון.
עם זאת, לאחר קריאת המאמרים הקשורים בהיבטים השונים של המושג 'ויקי' מצאתי שההגדרות הקיימות הן לא מלאות ולא מקיפות. ניכר שהשימושים הנרחבים בפלטפורמה הטכנולוגית הזאת מניבים כל הזמן תובנות נוספות אצל העוסקים בה. הדבר בולט במיוחד בתחום ההוראה.לדוגמא מישר-טל וטל־אלחסיד מסיקות מסקנות בנוגע לתרומתה של סביבת ויקי להוראה ולמידה ורושמות אותם במאמר:
- סביבת ויקי מעודדת למידה יצירתית.
- הסביבה מספקת הזדמנויות לשיתוף ולאינטראקציה.
- התוצר בויקי הוא אוסף מסמכים המוצגים כל אחד כמקשה אחת אינטגרטיבית.
כנראה הגדרה של ויקי תתרחב עם הזמן על- ידי המשתמשים ,היא תעבור שינויים ותתעדכן –הרי זהו הערך המוסף של ויקי-אפשרות לעבודה שיתופית .

כיווני קריאה נוספים:
http://avrumrotem.com/avrum-S/wikikita
http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/44.pdf

ויקי וויקיפדיה - האם הן מילים נרדפות?

האם מילים ויקפדיה וויקי לא מסמנות את אותו הדבר?!
כך שאלו אותי בני הבית כאשר סיפרתי להם שבמסגרת הקורס" הערכת טכנולוגיות ידע" אני אכתוב ערך בויקיפדיה
(אגב, אכתוב על המושג wiki).
האמת, גם אני הרבה זמן חשבתי שאלה מילים נרדפות.
היום אני יודעת להבדיל: ויקי זה תשתית טכנולוגית, כאשר ויקיפדיה זה רק אחד היישומים שלו. המשותף בין השניהם -שהם משתמשים ב"חוכמת ההמון" על ידי האפשרות בנייה ועריכת התוכן במשותף ועל-יד זה ומביאים את הרשת האינטרנט ממונולוג(אחד כותב- שני קורא) לדיאלוג. בשנים האחרונות מוסדות לימוד אקדמיים רבים משתמשים בויקי ליצירת התוכן המשותף בקהילות הלומדים ולמען הטמעת הטכנולוגיה זו בלמידה.
גלעד רביד, במאמרו"אתגרים חדשים בהשכלה גבוהה", מצין:" לויקי עתיד גדול שנוגע לשימוש באינטרנט. צופים שוויקי יחדור לא רק למקומות העבודה אלא גם לחיי היום יום. אתרי בלוגים שנבנו על פלטפורמה ויקי יכולים לשמש גם לארגון כנסי מחזורים של כיתות ובתי הספר,לקבוצות חברתיות שונות וכו'".
קישורים נוספים בנושא:
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=೮೬೬
http://www.netwise.co.il/Templates/About/ArticlesLibrary/1106wiki.aspx

אין דרך לעולם הישן

באחת הרשומות סיפרתי על ההורים שלי –ולא סתם.

הורים שלי, שיהיו בריאים, היום אנשים בכלל-בכלל לא צעירים. לפני שנתיים שאלתי אותם שאלה, האם המחשב מעניין אותם והיו רוצים אותו בבית. כאשר נענינו בחיוב קנינו להם מחשב והדבר לא יאומן- הם פשוט התמכרו אליו: משתמשים בדואר אלקטרוני, באינטרנט, שומרים מצגות, תמונות, משחקים, אתרי מוסיקה ווידאו , חדשות.

ואוי- וא-ווי לכולנו אם המחשב פתאום לא עובד. ראיתי את כל זה והבנתי שכמו שאומרים: "אין דרך חזרה- לעולם הישן".

ידע במחשבים ושימוש באינטרנט מביאים איתם את השינוי. והשינוי הזה מתרחש בלי תלות בגיל...

בתמונה למעלה- ההורים שלי ליד "הצעצוע" האהוב עליהם.

היום בעיתון הארץ Online:

ויקי
לראשונה: "האנציקלופדיה החופשית" מתחילה להגדיר את גבולותיה.

הארלד טריביון.כתבה מעניינת על השימושים הנוספים בוויקי.

אוריגמי ביחידת לימוד מתוקשבת-המשך

(ילדי אשכול גנים בחולון המחישו סיפור "אליעזר והגזר"באוריגמי )

באחד הפוסטים כבר כתבתי על פיתוח יחידת לימוד המתוקשבת, אך למרות שכבר הגשתי את העבודה ואפילו קיבלתי ציון, הדבר לא יוצא לי מהראש. אני מרגישה שעברתי כיברת דרך מסוימת. בהתחלה הייתה אי בהירות מוחלטת על איך היחידה המתוקשבת אמורה להראות, אילו תכנים אמורים להיות בה, איך הם אמורים להיות בנויים, מהו תפקיד עיצוב התכנים, במה הכתיבה שונה מכתיבה בדף וורד, עד כמה השפה אמורה להיות פשוטה וכו' .ההרצאה של מרצה אורחת ד"ר רחל שגיא, אשר פיתחה קורס מתוקשב באוניברסיטת בר-אילן, הייתה חשובה והבהירה לי את הדברים. היום, אחרי ההתנסות, הדבר הרבה יותר ברור לי. קיבלתי תובנות גם בתחום הטכנולוגי אשר נבעו משאיפה לנצל את המערכת High Learn במלואה.
ניסיון בבניית היחידה מתוקשבת חשוב לי, מי יודע אולי אצטרך אותו בעתיד?

על מנת להציג את העבודה בבלוג זה בניתי מצגת ממנה אפשר להתרשם באופן כללי מיחידת לימוד המתוקשבת, מהמבנה שלה וגם לראות דוגמאות לתכנים. הקישור קיים גם בתיק העבודות שלי.

לכל המתעניין בנושא אוריגמי בלמידה בגיל הרך מספר קישורים שימושיים:
http://japangeo.org.il/leisure.htm
http://www.origami.co.il/index.asp?lang=heb
http://www.langorigami.com/

ספר אורחים-למשוב

אורחים יקרים,


אתם מוזמנים לכתוב בפוסט זה את ההתרשמותכם מהבלוג:
מהתכנים, מועדפים(דלישס),קישורים,עיצוב וכו'- כל דבר שתחשבו לנכון.
אשמח גם לתגובותכם לפוסטים,
מודה לכם על מעורבותכם, תגובותכם ופשוט על"השארת עקבות" .

תודה לעמיתתי רינה זבודניק שתלווה אותי בחודשים הקרובים .
בידידות
אינה

שיעור מקוון

לפני זמן מה הייתה לי הזדמנות נהדרת להשתתף בשיעור המקוון שהתנהל על-ידי משרד החינוך. זאת הייתה חוויה מעניינת בה חשתי על אמת את האפשרויות של למידה מקוונת על כל יתרונותיה וחסרונותיה.
השיעור היה בנושא לימוד מערכת מנב"ס ( מערכת ניהול בית ספרית), המיועדת לדיווח על -ידי בית הספר על שיבוץ עובדי ההוראה.
תמיכה טכנית ניתנה על ידי חברת טלדור, שלטעמי עשתה עבודה נהדרת, הן מפן הכנת קדם והן מפן תמיכה תוך כדי שיעור.
אני, כלומדת במגמת הטכנולוגיות, הרגשתי שנגשת אחרת לשיעור הזה.
אני שמתי לב על הדברים שקודם לא בטוח שהיתי מייחסת להם חשובות כלשהי. כך לדוגמא, לאור מה שלמדתי מהשיעור המקוון עם ד"ר גילה קורץ, שמתי לב על אופן ההכנה לשיעור המקוון: כשעתיים לפני תחילת השיעור, כל המשתתפים היו צריכים להיות מול עמדת המחשב בו יבוצע הדיווח והשיעור המקוון ולבדוק בהנחיית המנחה את מערכות השמע והוידיאו.
תוך כדי כך נעשתה בדיקת הנוכחות של המשתתפים. באופן זה, במידה והייתה בעיה כלשהי היה מספיק זמן לתקן ולהכין את מערכת המחשב לשיעור. כחלק הבלתי נפרד מההכנה היה היכרות הראשונית עם המסך: סמלים, כתוביות, חלונות דו-שיח וכו' .
השיעור התחיל בדיוק בשעה המוכרזת והתנהל כשעה וחצי.
לאחר העברת השיעור בצורה פרונטלית היה מן מבדק קטן בכל תת נושא אשר קיבל ביטוי בהצגת הנתונים בצורת הגרף, בו היה אפשר להבין מידת הבנת החומר על-ידי המשתתפים. בסוף המשתתפים נתנו משוב לתרומת השיעור המכוון לרכישת הידע שלהם בנושא הנלמד(בדיוק כמו שעשינו לאחר השיעור המקוון עם גילה וכתבנו את התגובות בבלוג המגמה). היה מעניין לראות את ההתפלגות: כרבע מהמשתתפים סימנו שהשיעור לא תרם כלל לידע שלהם, לעומת רבע אחר שסימן שהשיעור תרם להם מאוד.
אני באופן אישי הרגשתי שבהחלט שיעור כזה יכול לתרום לרכישת הידע, למרות שהרגשתי שקשר האנושי בשיעור כזה חסר, ויכולתי להיתרם יותר אם השיעור יתנהל בדרך רגילה. עם זאת אין לבטל את נוחות שמאפשרת הטכנולוגיה- למידה מכל מקום!!!

לסיכום הסמסטר...

אני ממשיכה בסיכומי הסמסטר,חוזרת לאחר וחושבת על מה שלמדתי במשך תקופה הזו?
אחד הקורסים שהיה לי נקרא "מידענות אקדמית" .
אז מהי מידענות?
ישנן מספר הגדרות.
לדעתי, ההגדרה המדוייקת היא:
"מידענות היא שימוש מושכל במידע, על סוגיו וייצוגיו השונים, על מנת להשיג יעד מוגדר, ומתייחסת למכלול מיומנויות שכולן עוסקות בטיפול במידע".
משרד החינוך רואה חשיבות בלהקנות כלים ומיומנויות בעניין הזה, והגדיר סדנדרטים הקשורים לנושא המידענות.
"מטרתה של מערכת החינוך בהוראת המידענות אינה בהכשרת מידענים, אלא בהקניית ידע ומיומנויות מידעניות,שיאפשרו ללומדים לנצל, במידה מרבית ובאופן מיטבי, את היתרונות של טכנולוגיית המידע בכל התחומים".
מתוך האתר :
http://www.atarnet.net/nodeweb.asp?t=19546&subid=27445
את מגוון המידע השימושי בנושא מידענות ניתן למצוא באתר :
http://h.wizocollege.co.il/elearn/3.htm

עו"ד יהונתן קלינגר כותב בנושא דיני מידע

בימים אלה מסתיימת תקופת הבחינות של הסמסטר השני ללימודי.
בשיא הלחץ של ההכנות למבחן "היבטים משפטיים בחינוך" הדלקתי טלוויזיה בערוץ 10 ונתקלתי בתכנית "מקצוענים" עם המנחה שירה פילקס.
אחד האורחים שלה היה עורך דין יהונתן קלינגר, בחור צעיר ומרשים, שבין יתר עיסוקיו עוסק בתחום דיני המידע. הוא דיבר על הזכויות היוצרים ברשת, על כך שלעומת למה שרוב האנשים חושבים, קל לשמור על הזכויות ברשת. קיימים אמצעי אכיפה שונים כולל קנס שיכול להתחיל ב10 אלף שקל ולעלות עד 100.000₪, אז שנזהר!....
התברר שיש לו בלוג, נכנסתי לתוכו. התפלאתי מאושר המידע המגוון שישנו שם, בין היתר קשור לדיני המידע.
בלי לעבור על החוק(קיבלתי אישור רשמי) אני מקשרת אתכם
לאתר של ע"ד יהונתן קלינגר:
http://www.jonathanklinger.com/?cat=8
וגם לבלוג שלו:
http://2jk.org

פיתוח אינטראקציה מתוקשבת

השבוע בסיום הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" שאותו העבירה ד"ר רחל מינץ, והעוזרת הוראה- גלית בן-צדוק הינו צריכים להציג את העבודה : כל אחד את האינטראקציה ממוחשבת שהוא בנה.
התברר, שבניית האינטראקציה זה דבר לא קל בכלל: החל מרעיון ועד תיאור המשחק במסמך אפיון, אותו מעבירים בעצם, ל"אנשי ביצוע": המתכנת והגרפיקאי.
כאחת שמתוקף תפקידה אני ממציאה הרבה משחקי שולחן עניינה אותי השאלה: במה זה דומה, שונה, איזה ידע צריך כדי לבנות משחק מתוקשב. במהלך הקורס נחשפנו לכל התהליך של בניית המשחק. כמה ידע, יצירתיות ועבודה מחשבתית קשה זה דורש!
אם רוצים לקבל תוצר יעיל ומלמד באמת, חייבים להתחשב בכל פרט הכי קטן. לדעתי, מומחיות בתחום התוכן בו מפתחים את האינטראקציה, פשוט חובה, אחרת התוצאה הסופית-למידה דרך האינטראקציה מתוקשבת- לא תושג במלאה, וחבל- הפיתוח
דורש המון משאבים.
המצגת לפרזנטציה של המשחק שיצרנו
נמצאת בתיק העבודות שלי.
מצאתי סרטון המדגים את ה"אפשרויות" של משחק מחשב.אפשר להתייחס אליו בהומור, אבל חשוב שנבין את המסר...


ועוד:
מאמר מעניין "איך מפתחים משחק משפחתי? יחד עם ילדים" שהופיע בYNET

במבט לאחר...

קצת להתחלה-התחלה...
היום אני נמצאת כמעט במחצית תקופת הלימודים לקראת התואר השני.
אולי זה נשמע מצחיק אבל כל העניין של תואר השני היה מאוד חשוב לי, ולא בגלל תוספת במשכורת (היא ממש מזערית אם לא לומר מעליבה).
חונכתי במשפחה שעניין ההתפתחות המקצועית והישגים לימודיים היה מאוד חשוב ותמיד היה על הפרק אצל כולם: ההורים היקרים שלי שניהם עם תואר שני- אמא מורה למתמטיקה ואבא מהנדס חשמל כמו גם אחי הגדול. ללמוד כל הזמן זה איזשהו דחף פנימי שקיים אצל כולם.
מאז שסיימתי את התואר הראשון הרהרתי מספר שנים מה אלמד הלאה. הייתי בדיאלוג עם עצמי סביב השאלה מה בעצם מעניין אותי. ההחלטה התגבשה בעקבות כך שהבת הבכורה שלי התגייסה לצבא ושירתה כקצינת תקשוב. השירות הצבאי שלה התבסס על שימוש ושליטה במחשב. הייתי עדה לידע שלה במחשבים , לתרומת הידע הזה ללמידה. התחלתי גם אני להשתמש במחשב ועם פרוץ עידן האינטרנט נשאבתי למידע הרב שיש בו, נהנתי מנוחות וממהירות השגת המידע. ככל שהזמן עבר הרגשתי- זה התחום שבא לי ללמוד ולהבין טוב יותר.
לדעתי, ידע במחשבים ושימוש מושכל בעולם האינטרנט מביאים ויביאו את השינוי בלי שום קשר לרצונות של האדם. חיזוקים למחשבות שלי מצאתי כאשר התחלתי ללמוד במגמת הטכנולוגיה. ד"ר פסיג כתב שאופייה של חברת המאה ה- 21 יהיה שונה בצורה ניכרת מאופייה של החברה בחמישים השנים האחרונות של המאה העשרים , ועל מערכת החינוך להתאים את עצמה.

אוריגמי? אוריגמי ביחידת לימוד המתוקשבת!!!

למטה הכנסתי סרטון אוריגמי ולא סתם....
קודם כל זה התחביב שלי. בנוסף לכך, התברר שלפני מספר שנים הוא נהיה פופולארי בגלל שמתמטיקאים גילו בו עניין! הם גילו שמעבר ליופי שבקיפולי הנייר, הוא יכול להיות שימושי מאוד בכל מה שקשור לפיתוח חשיבה מרחבית והוראת הגיאומטריה.ובאמת, אחרי שניסתי לשלב אותו בעבודה, אני מסכימה מאוד עם העניין: אוריגמי הופך את הוראת הגיאומטריה מיבשה למעניינת, מושכת ותורמת ומאפשר למידה דרך העניין.

בקורס "טכנולוגיית ידע ותקשורת למידה" שהמרצה בו היא המנחה שלנו-ד"ר גילה קורץ, אני עם חברה סלעית שהיא מורה, מפתחות יחידת לימוד מתוקשבת בנושא שילוב אוריגמי בהוראת הגיאומטריה בגיל הרך-משימה מעניינת אך לא פשוטה.למרות ההיכרות שלי רבת שנים עם הנושא שילוב אוריגמי בלמידה בגן, עצם הפיכתו ליחידת לימוד מתוקשבת מהווה אתגר והתמודדות בו זמנית. בעבר העברתי בהצלחה סדנאות לגננות בנושא,השאלה שלי האם ניתן להגיע לאותה רמת ההוראה והלמידה בדרך לימוד המתוקשבת. אנו משתדלות מאוד לבנות את יחידת הלמוד בצורה בהירה ביותר,וכל פעם בודקות את עצמנו ומדמינות כאילו אנו לומדות דרכה. מקווה שנצליח...

אני אוספת לעצמי חומר גם לעבודה זו וגם להוראה בכיתות הגן.
לכל המעוניינים ומתעניינים : למורים, גננות והורים (בלי שום קשר להוראה), תמצאו אצלי בדלישס קישורים לאתרי אוריגמי.

אוריגמי סרטון

פורטפוליו דיגיטלי

במשך תקופת הלימודים לתואר שני במגמה הטכנולוגית אנהל בלוג. הבלוג הזה יהווה עבורי פורטפוליו הדיגיטלי.
בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה (וויקיפדיה).פורטפוליו דיגיטלי כפי שאני רואה אותו מהווה תשתית לביטוי, תיעוד, שיתוף ורפלקציה.אני מקווה שתהליך בניית הפורטפוליו הדיגיטלי יעזור לי להביא לידי המימוש את מגוון הנושאים אותם אני לומדת ואלמד בתקופת הלימודים.אני רואה בפורטפוליו הדיגיטלי כלי המאפשר לארגן את הידע אותו אני רוכשת, להיות מודעת לתהליכי למידה אותם אני עוברת.אכניס לפורטפוליו שלי את הדוגמאות לתכנים ופעילויות שייפתחו על-ידי או על-ידי האחרים ואני אמצא אותם רלוונטיים.החומר הכתוב מתבסס על מסמך:הנחיות ליצירת "תעודת זהות מקצועית" - פורטפוליו דיגיטאלי (e-Portfolio)מגמת טכנולוגיות ידע ותכנון לימודים

ברוכים הבאים ושלום לכולם!

אני פותחת את הבלוג במסגרת לימודי לתואר שני.
ההתנסות זאת חדשה בשבילי, אכתוב בבלוג את חוויותי מהלימודים,
אשתף אותכם בדברים שגרמו לי לחשוב, עניינו אותי.
מקווה שהדברים יהיו מעניינים לא רק לי...
אינה