לפני זמן מה הייתה לי הזדמנות נהדרת להשתתף בשיעור המקוון שהתנהל על-ידי משרד החינוך. זאת הייתה חוויה מעניינת בה חשתי על אמת את האפשרויות של למידה מקוונת על כל יתרונותיה וחסרונותיה.
השיעור היה בנושא לימוד מערכת מנב"ס ( מערכת ניהול בית ספרית), המיועדת לדיווח על -ידי בית הספר על שיבוץ עובדי ההוראה.
תמיכה טכנית ניתנה על ידי חברת טלדור, שלטעמי עשתה עבודה נהדרת, הן מפן הכנת קדם והן מפן תמיכה תוך כדי שיעור.
אני, כלומדת במגמת הטכנולוגיות, הרגשתי שנגשת אחרת לשיעור הזה.
אני שמתי לב על הדברים שקודם לא בטוח שהיתי מייחסת להם חשובות כלשהי. כך לדוגמא, לאור מה שלמדתי מהשיעור המקוון עם ד"ר גילה קורץ, שמתי לב על אופן ההכנה לשיעור המקוון: כשעתיים לפני תחילת השיעור, כל המשתתפים היו צריכים להיות מול עמדת המחשב בו יבוצע הדיווח והשיעור המקוון ולבדוק בהנחיית המנחה את מערכות השמע והוידיאו.
תוך כדי כך נעשתה בדיקת הנוכחות של המשתתפים. באופן זה, במידה והייתה בעיה כלשהי היה מספיק זמן לתקן ולהכין את מערכת המחשב לשיעור. כחלק הבלתי נפרד מההכנה היה היכרות הראשונית עם המסך: סמלים, כתוביות, חלונות דו-שיח וכו' .
השיעור התחיל בדיוק בשעה המוכרזת והתנהל כשעה וחצי.
לאחר העברת השיעור בצורה פרונטלית היה מן מבדק קטן בכל תת נושא אשר קיבל ביטוי בהצגת הנתונים בצורת הגרף, בו היה אפשר להבין מידת הבנת החומר על-ידי המשתתפים. בסוף המשתתפים נתנו משוב לתרומת השיעור המכוון לרכישת הידע שלהם בנושא הנלמד(בדיוק כמו שעשינו לאחר השיעור המקוון עם גילה וכתבנו את התגובות בבלוג המגמה). היה מעניין לראות את ההתפלגות: כרבע מהמשתתפים סימנו שהשיעור לא תרם כלל לידע שלהם, לעומת רבע אחר שסימן שהשיעור תרם להם מאוד.
אני באופן אישי הרגשתי שבהחלט שיעור כזה יכול לתרום לרכישת הידע, למרות שהרגשתי שקשר האנושי בשיעור כזה חסר, ויכולתי להיתרם יותר אם השיעור יתנהל בדרך רגילה. עם זאת אין לבטל את נוחות שמאפשרת הטכנולוגיה- למידה מכל מקום!!!
השיעור היה בנושא לימוד מערכת מנב"ס ( מערכת ניהול בית ספרית), המיועדת לדיווח על -ידי בית הספר על שיבוץ עובדי ההוראה.
תמיכה טכנית ניתנה על ידי חברת טלדור, שלטעמי עשתה עבודה נהדרת, הן מפן הכנת קדם והן מפן תמיכה תוך כדי שיעור.
אני, כלומדת במגמת הטכנולוגיות, הרגשתי שנגשת אחרת לשיעור הזה.
אני שמתי לב על הדברים שקודם לא בטוח שהיתי מייחסת להם חשובות כלשהי. כך לדוגמא, לאור מה שלמדתי מהשיעור המקוון עם ד"ר גילה קורץ, שמתי לב על אופן ההכנה לשיעור המקוון: כשעתיים לפני תחילת השיעור, כל המשתתפים היו צריכים להיות מול עמדת המחשב בו יבוצע הדיווח והשיעור המקוון ולבדוק בהנחיית המנחה את מערכות השמע והוידיאו.
תוך כדי כך נעשתה בדיקת הנוכחות של המשתתפים. באופן זה, במידה והייתה בעיה כלשהי היה מספיק זמן לתקן ולהכין את מערכת המחשב לשיעור. כחלק הבלתי נפרד מההכנה היה היכרות הראשונית עם המסך: סמלים, כתוביות, חלונות דו-שיח וכו' .
השיעור התחיל בדיוק בשעה המוכרזת והתנהל כשעה וחצי.
לאחר העברת השיעור בצורה פרונטלית היה מן מבדק קטן בכל תת נושא אשר קיבל ביטוי בהצגת הנתונים בצורת הגרף, בו היה אפשר להבין מידת הבנת החומר על-ידי המשתתפים. בסוף המשתתפים נתנו משוב לתרומת השיעור המכוון לרכישת הידע שלהם בנושא הנלמד(בדיוק כמו שעשינו לאחר השיעור המקוון עם גילה וכתבנו את התגובות בבלוג המגמה). היה מעניין לראות את ההתפלגות: כרבע מהמשתתפים סימנו שהשיעור לא תרם כלל לידע שלהם, לעומת רבע אחר שסימן שהשיעור תרם להם מאוד.
אני באופן אישי הרגשתי שבהחלט שיעור כזה יכול לתרום לרכישת הידע, למרות שהרגשתי שקשר האנושי בשיעור כזה חסר, ויכולתי להיתרם יותר אם השיעור יתנהל בדרך רגילה. עם זאת אין לבטל את נוחות שמאפשרת הטכנולוגיה- למידה מכל מקום!!!
הי אינה,
השבמחקאני כמוך השתתפתי בשיעור המקוון עם ד"ר גילה קורץ. ללא קשר לתכני השיעור המענינים, תחושתי אחרי השיעור הייתה דומה לשלך - אם השיעור הוא סינכרוני ודומה במבנה שלו לשיעור פרונטאלי אז עדיף שיעור פנים מול פנים. אני בטוחה שתלמידים מאילת או מעכו לא יסכימו איתי. במקרה כזה- המרחק קובע!
רינה