סוגית התפתחות התקשוב במערכת החינוך

בהכנות למבחן "סוגיות נבחרות במדיניות החינוך " אני שוב עוברת על החומר של הקורס
ומלאת הערכה למרצה שלנו ד"ר אלעד פלד על הידע שלו בתחום ועל צורת העברת החומר: לכל דבר יש את הסדר וארגון. במשך הסמסטר התייחס המרצה למגוון הסוגיות במדיניות החינוך מאז קום המדינה ועד היום. למדתי המון. אתייחס לאחד הנושאים הנלמדים בקורס
" תקשוב במערכת החינוך". מדיניות התקשוב במערכת החינוך השתנתה מספר פעמים, ניתן לזהות בבירור ארבעה שלבים:
הראשון: גישוש (1969- 1978) המאופיין בתהיה ועדר כוון מדיניות;
השלב השני: מיסוד הטיפול בנושא מחשב בחינוך(1978-1985)-ניסיון שילוב של שני הכוונים: למידת מחשב כמקצוע והוראה נעזרת מחשב בחינוך יסודי;
שלב שלישי: עיצוב מדיניות כוללת, הנשענת על הטכנולוגיות ועל תפיסות פדגוגיות מגובשות(1986- 1994). שלב זה מאופיין בפיתוח וגיבוש תכניות מחשוב במערכת החינוך;
שלב הרביעי: תכנית התקשוב הלאומית (1994 -2010)-קביעת מדיניות שילוב התקשוב על בסיס ההמלצות של ועדת הררי וועדת פלד ודוח דברת.
בכל ארבעה שלבים האלה מעורבים שלושה גורמים עיקריים: תפיסות חינוכיות הנובעות מאידיאולוגיה של חברה בזמן הנתון, גישות פדגוגיות ודידקטיות וכמו כן התפתחות הטכנולוגיות המחשב עד אותה התקופה.
כפי שניתן נראות למדיניות הכנסת המחשבים למערכת החינוך יש כבר היסטוריה די ארוכה. כל תקופה של שינוי המדיניות לוקחת יותר מעשור.
נדמה לי שזהו קצב איטי מידי בהשוות לקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיות.
מה זה אומר? האם תמיד הפדגוגיה תזדנב לאחר הטכנולוגיה? או שאהיה מצב שבמשרד החינוך יהיה מנגנון מיוחד: בו יהיו ועדות תקופות יותר שיעקבו על התפתחות הטכנולוגית, ישקלו על תרומתם האפשרית ללמידה ויזרזו את כל מערך התמיכה בבניית הסביבה הכולל הכשרת המורים והכנת התשתיות. אלווי ויגיע!